האם משרד החינוך יודע לאן הולך הכסף ולמה?

תוך כדי ביצוע השינויים במדד יש לי הזדמנות לבדוק נתונים שבעבר לא חישבתי ועכשיו הם זמינים להצגה. אחד הנתונים הללו הוא ההשקעה של משרד החינוך בתלמיד לפי רשות.לאחר בחינה מדוקדקת של תקציבי רשויות מפורטים אני יודע ששימוש בממוצע השקעה בתלמיד לפי נתוני הלמ"ס מטעים. עיקר הכסף שנותן משרד החינוך הולך לטובת התלמידים העל-יסודיים שכן משכורות המורים העל-יסודיים מועברות דרך תקציבי הרשות למורים, בעוד שהמורים היסודיים מקבלים את משכורותיהם ישירות ממשרד החינוך. העיוות הזה דומיננטי בכל הקשור להשקעה בתלמיד מכספי משרד החינוך בעוד שההשקעה בתלמיד מכספי הרשות יותר מאוזנים בחלוקה בין השכבות היסודיות והשכבות העל-יסודיות.
למרות העיוות הזה החלטתי לבדוק האם אפשר למצוא מתאם בין כמות הכספים שמעביר משרד החינוך לרשויות לפרמטר אחר כאשר נקודת המוצא שלי היא שמדובר על מתאם ברור – רשויות יותר חלשות יקבלו יותר. נקודת המוצא הזאת נובעת מקריאה בדוחות תקציב מפורטים שם זה נאמר בבירור שרשויות חזקות מסובסדות פחות. את הניתוח הבא עשיתי על נתוני הלמס לשנת 2011.

הגרף הראשון מציג את ההשקעה הממשלתית בתלמיד כתלות בדירוג הסוציואקונומי של הרשות. גודל הבועה מייצג את מספר התלמידים ברשות וזאת מכיוון שגם כמות התלמידים משפיעה על התקצוב. יותר תלמידים = יותר בתי ספר וכיתות. מכיוון שיש גם תיקצוב נוסף לפי מספר כיתות ובתי ספר קיוותי שהצפת הערך הזה תעזור לתקן עיוותים בגלל שוני בגודל האוכלוסיה הצעירה ברשויות
טוב, התוצאה הזאת לא עושה שכל. רשויות חלשות מקבלות פחות כסף מרשויות חזקות יותר? ירושלים, עיר עם מספר התלמידים הגבוה ביותר מקבלת את התקצוב הנמוך ביותר באשכול שלה? משהו לא הסתדר לי. המשכתי לבדוק קשרים
גודל האוכלוסיה הצעירה גם לא עושה שכל. נראה שככל שיש פחות אוכלוסיה צעירה התקצוב יותר גבוה… לא ברור. המשכתי ובדקתי משהו שאינו "פוליטיקלי קורקט" – האם יש להרכב האתני של האוכלוסיה בישוב משקל בתקצוב?
מי שיסתכל על הגרף יגיד שיש לזה חשיבות. לדעתי לדירוג הסוציואקונומי יש משקל יותר גדול (בדירוג 2 הרשויות הערביות מקבלות יותר מהיהודיות, ב-3 זה לא חד משמעי). אז אין אפליה על רקע אתני, הם פשוט מקבלים פחות, אבל למה?
בדקתי משהו מופרך – האם יש חשיבות לפריפריאליות (מרחק מת"א)?
שיניתי קצת את הצירים בגרף הזה אבל שוב, לא נראה חד משמעי, למעט הרשויות הרחוקות מאד (אילת) שנראה שהמרחק מהמרכז אכן משפיע על התקצוב שלהן, אבל רק לאילת שמקבלת הכי הרבה ברמה הארצית.
אז מרחק מהמכרז לא ממש מסביר את התקצוב בהיבט הארצי. החלטתי לבחון משהו אחר, האם משרד החינוך נוקט בגישת "שקל מול שקל"? האם התקצוב של משרד החינוך תלוי בתקצוב של הרשות משקיעה מתקציבה העצמי? נציג את הגרף הראשון בשינוי ציר ה-X להשקעה העצמית בחינוך:
שוב נראה אקראי לא? ובכל כן אפשר לראות קשר רופף בין הצירים – ככל שרשות משקיעה יותר, התקצוב מהמדינה גדול יותר ללא קשר למספר התלמידים ברשות. הגרף הבא מציג את אותם צירים אך גודל הבועה הוא הדירוג הסוציואקונומי:
גם בגרף הזה, למרות שהוא נראה אקראי, יש חוקיות כלשהי. רשויות חלשות לא מסוגלות לתת יותר מ-3000 שקל לתלמיד ומצד שני לא מקבלות יותר מ-6000 שקל לתלמיד ממשרד החינוך. רשויות בחוזק בינוני (4-6) נותנות לפחות 2000 שקל לתלמיד ומקבלות עד 10000 שקל לתלמיד ממשרד החינוך (אילת). ככל שעולים באשכולות הרשויות נותנות יותר אך לא בהכח מקבלות יותר ממשרד החינוך.
בסופו של דבר ייתכן יש פה קשר, אני לא יודע להחליט מכיוון שלעניות דעתי, רשויות חלשות צריכות לקבל את התקצוב הממשלתי הגבוה ביותר וזה לא קורה בפועל. אני יודע שלמשרד החינוך יש נוסחאות שקושרות תקצוב במספר תלמידים, מספר כיתות, מספר בתי ספר וכן בדירוג הסוציואקונומי של הרשות. כפי הצגתי, דווקא הקשר הזה לא מתקיים באופן מובהק בכלל.

אז איך משרד החינוך מתקצב את הרשויות? מקווה שהם יודעים…